#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ביאת כה""ג באלמנה מן האירוסין או מן הנישואין פוטרת צרתה לריו""ח ולר""א?<br>ומה הוכיחו מהברייתא?<br>והאם יש משם ראייה נגד ר""ל דבאפשר לקיים שניהם אין עדל""ת?"	"מן הנישואין לא, דאין עשה דוחה ל""ת ועשה.<br>מן האירוסין חד אמר פוטרת דעדל""ת ורק מדרבנן אינה מתייבמת. וחד אמר דאינה פוטרת, דאפשר בחליצה והו""ל אפשר לקיים שניהם.<br>והקשו מברייתא דאם בעלו קנו, אלמא מדינא אמרינן בזה עדל""ת.<br>ומ""מ לא איתותב ר""ל די""ל דזה אינו חשוב אפשר, דחליצה במקום יבום לאו מצווה היא."	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה רמז לשניות מה""ת הביא רבא? ומאי משמע?<br>ורב יהודה? (אוזניים).<br>ור' אושעיא? (על תעבור).<br>ורב כהנא? (ושמרתם).<br>ומדוע א""כ שניות דרבנן לס""ד דרב יוסף ולמסקנא?"	"כי את כל התועבות האל. ואל לשון קושי כמו אילי הארץ לקח. ומדקתני קשות מכלל דאיכא רכות והיינו שניות.<br>דכתיב בשלמה ואיזן ותיקן, שעשה את התורה ככפיפה שיש לה אוזניים.<br>דכתיב פרעהו על תעבור בו. דע""י שיתרחק ויעשה גדר לא יעבור.<br>דכתיב ושמרתם את משמרתי, עשו משמרת למשמרתי.<br>רב יוסף סבר דהוא דאורייתא ורק פירשו רבנן, והקשה אביי דכה""ת נמי הכי הוא. אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא."	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' אושעיא הביא מקור לשניות מדכתיב פרעהו אל תעבור בו.<br>איזה משל אמר לזה רב אשי?<br>ומדוע אמרו דהוא בדותא?	"משל לפרדס דאם אדם משמרו מבפנים מה שאחריו אינו משתמר, ואם מבחוץ כולו משתמר.<br>ודחו דהתם מה שלפניו מיהת משתמר, ול""ד להכא דלולא המשמרת הוא יפגע בערווה עצמה."	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן למד ר' לוי דקשה עונשם של מידות מעונשם של עריות?<br>והאם א""ש עם רבא דהעריות האל הוא לשון קושי?<br>והא בעריות נמי כתיב אלה?<br>ומאי עודפייהו דמידות מעריות?"	"בעריות כתיב אל במידות כתיב אלה.<br>ואע""ג דאל נמי לשון קושי, אלה קשה מאל.<br>ובעריות כתיב אלה למעט מידות מכרת.<br>ומ""מ מידות חמירי, דעריות אפשר בתשובה ומידות לא."	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו הן ח' שניות שבברייתא?	אם אמו, אם אביו. אשת אבי אביו, אשת אבי אמו.<br>אשת אחי האב מן האם, ואשת אחי האם מן האב.<br>כלת בנו, וכלת בתו.	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב אמר דכלתו יש לה הפסק. והרי כלתו דאורייתא? (לס""ד ולמסקנא)."	"לס""ד אמרו כלת בנו, והקשו דהיא אין לה הפסק כמפורש בברייתא, הואיל ויש בדורותיה ערוה דאורייתא בכלתו.<br>אלא כלת בתו דאין בה צד ערוה דאורייתא אלא משום כלת בנו."	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הפירוש ""לא אסרו כלה אלא מפני כלה."" ומה סיפר בזה רב חסדא?"	"לא אסרו כלת בתו אלא מפני כלת בנו.<br>ואמר ר""ח דאמרו ליה כלדאי שיהא מלפנא.<br>ואמר שאם יהיה גברא רבא ידע לפרש מימרא זו מדעתו. ואי מיקרי דרדקי ישאלה מבני בית המדרש. והשתא הוא יודע לפרש מעצמו."	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איבעיא להו אשת אחי האם מן האם מהו. מה צדדי הספק?<br>ומה סבר רב ספרא לפשוט ומה דחה רבא? (בקצרה).<br>ומה פשטו למסקנא ומהיכן? (בקצרה).	"האם הוא בכלל הגזירה דאשת אחי האם מן האב, או דהיכא דליכא צד אב לא גזרו.<br>ואמר רב ספרא דהיא גופה גזירה ואין גוזרים גזירה לגזירה.<br>והוכיח רבא מכמה שניות דכן גזרינן גזירה לגזירה בזה, משום דכולהו נכללו בשם אחד.<br>ופשטו לאיסור, מהא דאמרו דכל שבנקבה אסור בזכר גזרו על אשתו. ואחות האם מן האם ערוה.<br>[וע""כ אתיא לכה""ג, דבחמותו וכיו""ב אין הכלל נכון]."	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אשת חמיו ואשת חורגו? ובת חורגו?<br>ומה דין חורגו באשתו ובתו?<br>ומיהו חורגו?	"מותר באשת חמיו ואשת חורגו. אבל בת חורגו אסורה מה""ת דהו""ל בת בנה של אשתו.<br>וחורגו מותר באשתו, ובבתו .<br>וחורגו הוא בן אשתו."	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע הזכירו בברייתא דאסור בבת חורגו, הרי הוא מדאורייתא דהו""ל בת בנה?<br>ומדוע לא שנו כן באשת חמיו?"	הזכירוה לומר דאשת חורגו אומרת לו אני מותרת לך ובתי אסורה לך.<br>ולא שנו כן באשת חמיו דאומרת לו אני מותרת ובתי שהיא אחות אשתך אסורה, דלא פסיקא ליה דאחר מיתת אשתו גם הבת מותרת.	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן מצינו בשניות שגזרו גזירה לגזירה (3)? ומה הטעם?<br>ומה הוכיח מזה רבא?	"א. אם אמו שניה, ואסרו מחמתה את אם אביו. דכולהו אמא רבתה קרו להו.<br>ב. אשת אבי אביו שניה, ואסרו באשת אבי אמו מחמתה. דכולהו דבי אבא רבה קרו להו.<br>ג. אשת אחי האב מן האם שניה, ואסרו מחמתה אשת אחי האם מן האב. דכולהו דבי דודי קרו להו.<br>והוכיח כן רבא דמה""ט יש מקום לאסור גם באשת אחי האם מן האם, ולא כסברת רב ספרא דהו""ל גזירה לגזירה."	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרי במערבא כל שבנקבה ערוה בזכר גזרו על אשתו.<br>אלו ה' אופנים דלא ככלל זה?<br>ולאיזה אופן נאמר הכלל?	א. חמותו ערוה אשת חמיו מותרת.<br>ב. בת חמותו ערוה, אשת בן חמותו מותרת.<br>ג. בת חמיו ערוה, אשת בן חמיו מותרת.<br>ד. חורגתו ערוה, אשת חורגו מותרת.<br>ה. בת חורגו ערוה, אשת בן חורגו מותרת.<br>והכלל בא לאסור אשת אחי האם מן האם.	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם צדדי הספק באשת אחי אבי האב ובאחות אבי האב?<br>ומדוע אין לפשוט ממה שלא נמנו במשנה?<br>ומה פסק בזה אמימר?<br>ומה הקשה לו רב הלל? ומה השיב אמימר?	"האם כיון דלמטה יש בו ערוה אין להם הפסק, או דילמא איפליג דרא.<br>ובמשנה י""ל תנא ושייר, דבלא""ה שייר הני דר' חייא.<br>ואמימר הכשיר.<br>והקשה לו רב הלל דבשניות דמר בריה דרבינא איכא ט""ז, וע""כ אלו מהן.<br>והשיב אמימר דלאו מר בריה דרבינא חתים עלייהו, וכי היכי דלקולא אין לסמוך ע""ז כך גם לחומרא."	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב הלל אמר שראה בשניות דמר בריה דרבינא ט""ז שניות.<br>אלו הן? (בקצרה) ומדוע לא הוו י""ז?"	"ח' דברייתא קמייתא. וו' דר' חייא.<br>ומוסיפים עליהם אשת אחי האם מן האם, ואשת אחי אבי אביו, ואחות אבי אביו.<br>ואע""ג דא""כ הו""ל י""ז, אשת אחי אבי אביו, ואחות אבי אביו דדמיין להדדי כחדא חשיב להו."	יבמות דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע אסרו באשת אחי האם מן האם משום כל שבזכר ערווה בנקבה גזרו על אשתו, ולא באשת חמיו ואשת בן חמיו וכיו""ב?"	"משום דזו שייכת אליו ע""י מעשה קידושין אחד, והנך אינם קרובים אליו אלא ע""י ב' מעשי קידושין."	יבמות דף כא		
